top of page
  • תמונת הסופר/תAvi Barak

הניו יורק טיימס: המסיכות היו בלוף

רגע לפני פורים, מחקר מעמיק שפורסם בלב התקשורת הממוסדת קובע חד משמעית: המסיכות מעולם לא הועילו במניעת הדבקה, וההתעקשות עליהן הפכה את המדע לדת


סוף סוף זה כאן; מתוך הלב של התקשורת הממסדית האמריקנית, הניו יורק טיימס, ומהמחבר זוכה פרס הפוליצר ברט סטפנס, מגיע מאמר שטוען באופן חד משמעי: אין יעילות מוכחת בעטיית מסיכות במניעת מחלות של דרכי הנשימה. נקודה. המאמר של סטפנס מצטט בתחילתו את טום ג’פרסון, אפדימיולוג מאוניברסיטת אוקספורד, שעמד בראש המחקר שפורסם בחודש שעבר.



כאמור: לא הייתה הדבקה מופחתת במדינות שבהן הוחלה חובת עטיית המסיכות. המדענים מאוקספורד קובעים שכל מי שטען שעטיית מסיכות מועילה במניעת הדבקה – טעה



ג’פרסון ועוד 11 קולגות מתחומו ביצעו יחד מחקר עבור ארגון "קוקרן", ארגון בריטי שלא למטרות רווח הנחשב למאוד אמין בתחום הבריאות. המסקנה שלהם התבססה על 78 מחקרים מבוקרים אקראיים, שישה מהם בתקופת הקורונה, שכללו 610,872 משתתפים בארצות שונות. הם עקבו גם אחר מדינות בארצות הברית שבהן היתה חובת מסיכות לעומת כאלה שלא. מסקנת המחקר, כאמור: לא היתה הדבקה מופחתת במדינות שבהן הוחלה חובת עטיית המסיכות. המדענים מאוקספורד קובעים שכל מי שטען שעטיית מסיכות מועילה במניעת הדבקה – טעה. במאמר נטען עוד ששיעורי האמינות של ה-CDC והמנהלת שלו Rochelle Walensky, ממשיכים לצנוח בתוך הקהילה המדעית בשל התעקשותה על כך שעטיית המסיכות בבית הספר הועילה, אף שאותו ארגון מעולם לא הציג נתונים שתומכים בכך. המחקר מבקר באופן די קשה את וולנסקי ואופן תיפקודה בארגון. ג’פרסון נשאל אודות מחקרו "אבל מה עם מסיכות N-95, בהשוואה למסיכות הנייר הרגילות והפשוטות?" ותשובתו היתה -"אין שום הבדל".


מסקנת המחקר: "לא הייתה הדבקה מופחתת"


על השאלה "ומה לגבי אותם מחקרים וחוות דעת של מומחים שעליהם התבססו מקבלי ההחלטות בקביעת מדיניות המסיכות", ענה: "הם שוכנעו על ידי מחקרים לא אקראיים, מחקרים תצפיתיים פגומים". ומשנשאל לגבי "התועלת של עטיית מסכות בשילוב עם אמצעי מניעה אחרים, כגון היגיינת ידיים, ריחוק פיזי או סינון אוויר?" ענה – "אין שום הוכחה שרבים מהדברים האלה עושים הבדל."

דוח קוקרן קובע שכשאנשים אומרים שהם "סמכו על המדע", מה שהם כנראה התכוונו היה שהמדע הוא רציונלי, אמפירי, קפדני, קליט למידע חדש, רגיש לדאגות ולסיכונים מתחרים. אבל גם: צנוע, שקוף, פתוח לביקורת, ישר לגבי מה שהוא לא יודע, ומוכן להודות בטעות. הדוח טוען שהתנהלות ה-CDC הפכה אותה לשותפה לא מדעת לאויבים האמיתיים של התבונה והמדע. ביקורת נמתחה על ידי החוקרים על חוסר הצניעות או חוסר היכולת והרצון לומר "טעינו" של אותם גופים שעליהם התבססו החלטות הרות גורל בנושא. על פי הדו"ח, יתכן שהמסיכות יצרו בקרב האזרחים תחושת ביטחון מזויפת בעוד שבפועל, הן כאמור לא שינו במאום את קידום הבטיחות.


הדוח טוען שהתנהלות ה-CDC הפכה אותה לשותפה לא מדעת לאויבים האמיתיים של התבונה והמדע


דו"ח קוקרן נראה כמסמר האחרון בארון הקבורה המסוים הזה. המאמר מסתיים וקובע שיש שיעור חשוב ללמוד כאן: שגם אם המסיכות נראו כמו דרך זולה יחסית ויעילה אינטואיטיבית, בבחינת "לעשות משהו" נגד הנגיף בימים הראשונים של המגיפה, "לעשות משהו" זה לא מדע. זו ודאי לא היתה צריכה להיות מדיניות ציבורית והאנשים שהיה להם האומץ לומר זאת היו ראויים שיקשיבו להם ולא שיתייחסו אליהם בבוז וכי הם כנראה לעולם לא יקבלו את ההתנצלות שמגיעה להם.


Comments


bottom of page